.png){kind=logo}
תרבות ואמנות: חזון ומפת דרכים לתחיית התרבות והאמנות בישראל
בתחומי התרבות והאמנות יש לקיים רפורמה תרבותית ורוחנית של ממש, תוך צמצום פערים בין המרכז לבין הפריפריות.
עשרות שחקנים, במאים, מחזאים, תסריטאים, מעצבים ויוצרים בתחומי התיאטרון, הקולנוע, המחול והמוסיקה מסיימים מידי שנה את לימודיהם במכללות ובאוניברסיטאות. לרובם אין כל סיכוי למצוא תעסוקה במוסדות הציבוריים הספורים הפועלים בתל-אביב, בחיפה ובירושלים. כישרונות צעירים שיכלו לתרום רבות להעשרת חיי התרבות והאמנות בארץ, נוטשים בלית ברירה את תחומי היצירה להם הוכשרו, ופורשים לעיסוקים אחרים, או עוזבים לברלין, ניו-יורק ופריז, אך ורק משום שאין ביכולתם של שמונה תיאטראות ציבוריים, תעשיית קולנוע וטלוויזיה מצומקת בתחומי היצירה הדרמטית והתיעודית, לקלוט אפילו חלק מזערי משיפעת הכישרונות הצעירים שיוצאים מדי שנה מבתי-הספר לקולנוע, למשחק, למחול, וממגמות הבימוי והכתיבה באוניברסיטאות.
באזורי הארץ השונים קיימים עשרות אולמות משוכללים שהוקמו בכספי ציבור, אשר משמשים כמעט אך ורק לאירוח הפקות תיאטרון, מחול ומוסיקה מיובאות מתיאטרוני תל אביב, חיפה, החאן הירושלמי ותיאטרון באר-שבע. אין כמעט שום יצירת מחול, תיאטרון ומוסיקה בכל שאר אזורי הארץ.
לצורך החייאת היצירה האמנותית ברחבי הארץ יש להקים בשלב ראשון כתריסר להקות יוצרות בתחומי התיאטרון, המוסיקה והמחול בכל אזורי הארץ. הצלחתה של כל להקה תלויה במידה רבה בטיב הניהול האמנותי, ביכולתו לקבץ להקה של שחקנים ויוצרים מוכשרים, ובכישרון לגבש את הלהקה ולהנהיג אותה ללא פשרות ולהובילה להישגים אמנותיים מעולים. יש לאתר את המנהיגים האמנותיים הנכונים מקרב בוגרי ובוגרות בתי הספר לתיאטרון, למחול ולמוסיקה.
הלהקות האזוריות תהיינה מקושרות ביניהן ותיצורנה רשת של חילופי הפקות. בתום השנה הראשונה יעמוד לרשות הרשת מאגר של 30-40 הפקות שתוצגנה בכל אולמות הרשת.
מנהל הלהקה והיוצרים הקשורים בלהקה יתגוררו בעיר או באזור בו פועל המרכז היצירתי. כך יוכלו חברי הלהקה להשתלב בעבודות הוראה, הדרכה אמנותית והנחיית חוגים בקהילה, וחלק משכרם ישולם מתקציבי ההוראה והפעילות התרבותית בקהילה. כך יתרמו הלהקות היוצרות לחיי התרבות בקהילה. במשך הזמן יוכלו הנהלות מרכזי היצירה לייסד ולקיים בקהילות בתי ספר למשחק, למחול, למוסיקה, לעיצוב, ולכל מקצועות אומנויות המופע.
פעילות יוצרת זו תחולל חיי תרבות ואמנות תוססים ומגוונים באזורי הארץ השונים, ותיתן ביטוי עשיר ומורכב לרבגוניות המציאות הישראלית על כל המגזרים האתניים שאליהם משתייכים אזרחי ישראל.
מיזם תחיית התרבות והאמנות באזורי הארץ ימומן ע״י משרד התרבות בשיתוף עם הרשויות המקומיות שבהן יפעלו מרכזי היצירה. לתכנון יותר מפורט של תקצוב המיזם יש ללמוד מניסיון הפעלת להקות התיאטרון שהוקמו ביוזמה עצמית בשלומי, בקרית-שמונה, בנצרת, בדימונה ובאילת.
כך יהפכו אזורי הארץ השונים לבית היוצר הגדול של התרבות והאמנות הישראלית הדמוקרטית. מדיניות תרבות כזאת תחולל שינוי גדול בחיי האזורים השונים. היא תעודד תיירות פנים של שוחרי תרבות, והודות לעלות הדיור והקיום הנמוכה יחסית בערי השדה ובכפרים הפזורים ברחבי הארץ, מדיניות תרבות כזאת תמשוך אוכלוסייה צעירה ואיכותית לאזורי הארץ המרוחקים מהמרכז, כשכל אזור יהפוך למרכז של חיי יצירה. יש להוסיף למרכזי היצירה גם מגמות ליצירה קולנועית וטלוויזיונית.
ההצעה מבוססת על הצלחת מיזם כזה בצרפת, שם הסופר אנדרה מאלרו היה שר התרבות בתקופת נשיאותו של דה-גול. בתפקידו זה הקים יותר מארבעים מרכזי יצירה דרמטית ברחבי צרפת. מיזם לאומי מעין זה בישראל יכול להתבצע בתקציב של כ-50 מיליון ש״ח, מחצית הסכום שסמוטריץ' מתכנן להוסיף לתמיכה בבחורי הישיבות.
בתחומי הקולנוע, חובה להגדיל את תקציבי ההפקה של קרנות הקולנוע בהתאם לסטנדרטים המקובלים באירופה ולעשות רביזיה במדיניות ההשקעה של קרנות הקולנוע בדיאלוג שוטף עם איגודי היוצרים השונים. במקביל חייבים להקים מרכזי קולנוע, סינמטקים שיהוו בית לקולנוע הישראלי ולהנחלת המורשת הקולנועית, זו שחורגת ממה שיש במסכי המיינסטרים ובנטפליקס.
אשר למוזיאונים, יש לארגנם ולתקצבם הן ברמה הארצית והן ברמה האזורית. את המוזיאונים הגדולים יש לתקצב באופן שיאפשר להם שמירה על אמות מידה אמנותיות גבוהות. יש להנגישם גם לפריפריות על ידי תוכניות של הסעה וביקור מאורגנים ומסובסדים, הקמת שלוחות אזוריות שלהם, והוצאת תערוכות למוזיאונים מקומיים שגם אותם יש לארגן ולתקצב. יש לקדם פתיחת גלריות עירוניות ברחבי הארץ במסגרת תכנית מעשית ובהכוונה של וועדת היגוי עצמאית, מקצועית, ומעורה בעולם האמנות בארץ.
