לאקדמיה ולמדע שורשים עתיקים, אך מראשית העת החדשה ועד היום הם נשענים על עקרונות חירות המחשבה, ביקורת עמיתים ועידוד מחקר והוראה ללא מורא הרשויות ובעלי הכוח. גם בעידן המודרני נכנעו לעיתים האוניברסיטאות למשטרים טוטליטריים, אבל בכל משטר חופשי המחקר וההוראה האקדמיים הם בעלי בריתה המובהקים של החברה הפתוחה. כמוה, הם תובעים יושר, פתיחות, ויכוח וביקורת.

עתידנו כמדינה מודרנית בעלת ערכים דמוקרטיים ליברליים ועמוד שדרה מוסרי, נשען במידה רבה על המחקר הרלוונטי בכל המדעים כולם, ועל הנגשתם לציבור הרחב. מדובר במדעי הטבע ובמדעים המדויקים, בהנדסה, ובמידה שווה לחלוטין גם במדעי החברה ובמדעי הרוח. חֶברה מתוקנת אינה יכולה לשרוד ללא ידע בסיסי בנכסי מדע, תרבות ורוח, וללא הנחלתם לדור הבא באמצעות חינוך נאות, שוויוני, וממוקד.

כקבוצה שטובת המדינה ועוצמתה המדעית, התרבותית והערכית בראש מעייניה, אנו קוראים לקדם את המחקר, החינוך, ההשכלה, החשיבה המדעית-ביקורתית והחתירה הנחרצת לאמת, מתוך חירות מחשבה, אי-תלות וחופש אקדמי מלא, על פי כללי המדע ועקרונות החברה הפתוחה, תוך הישענות על ערכי ההומניזם. כל אלה צריכים להוות אבן יסוד באקדמיה ובמחקר בישראל. האקדמיה הישראלית תוסיף לחתור להוות מקור השראה, חלוצה של מצוינות, ודוגמה לקבלה של כל אישה ואיש על פי כישורים וללא העדפה על רקע מוצא, מגדר, או אמונה.

התהליכים הבאים צריכים להיות קריאת הכיוון של כל תכנית אקדמית ומדעית במדינת ישראל:

​

תכנון דרכים מפורטות להגברת שוויון ההזדמנויות ושוויון בנגישות בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית, המתייחסים לכל המוסדות האקדמיים והמחקריים במדינת ישראל, תוך הדגשת ערכים אלה ביחס לקבוצות שייצוגן באקדמיה חסר.
בניית תהליכים מפורטים להעמקת החינוך לדמוקרטיה ליברלית הומניטרית ולהפנמת זכויות האדם והאזרח של כל תושבי הארץ בכל מוסדות החינוך. 

​

הכנת תוכניות חינוכיות  איכותיות,  שוויוניות ומרחיבות אופקים  בכל ענפי המדע, שיפנו לקבוצות שייצוגן באקדמיה חסר. חתירה למצב בו כל מגזרי החברה יקבלו חינוך אשר מאפשר כניסה בשערי האקדמיה, בדגש על לימודי ליב"ה.
העמקת שיתוף הפעולה האקדמי עם מדינות המזרח התיכון ועם מדינות אירופה, אמריקה והעולם כולו.