top of page
Blue Skies

מדריך ראשוני זה הוא יוזמה משותפת של התנועה הדמוקרטית האזרחית, הפורום להגנת הדמוקרטיה בחינוך שמייסודה, וכן ארגון ההורים "התעוררנו" וארגון א.נשי החינוך "מאבק החינוך".
זוהי גרסה 1.0 של המדריך, נודיע כאשר נשדרג אותו.

לוגו מאבק החינוך.jpg

הורים יקרים,

​

לאחרונה עלה לכותרות הספר "להיות אזרחים בישראל" (אלפרסון, דובי, שטרקמן. הוצ' המזכירות הפדגוגית, 2016) כספר המוביל מגמה של פיחות ברעיון הדמוקרטיה הליברלית ואף מקדם את רעיונות המהפכה המשטרית, וישנן קריאות רבות במחנה הליברלי שלא ללמד מהספר.

אנו מביאים בפניכם את עיקר הטענות כנגד הספר ואת הפתרונות העומדים לרשות בתי הספר וההורים.

 

מהו הספר "להיות אזרחים בישראל"?

​

"להיות אזרחים בישראל" (אלפרסון, דובי, שטרקמן. הוצ' המזכירות הפדגוגית, 2016) הוא הספר ללימודי אזרחות לבגרות היחיד שנכתב ע"י משרד החינוך עצמו. עם זאת, אין זה הספר היחיד ללימודי אזרחות לבגרות ואין כל חובה ללמד ממנו. בכל בית ספר ישנו מודל שונה של בגרות (בגרות חיצונית, פנימית, נש"ף – תלקיט של עבודות ומבחנים, וכו') ויש להכיר את המודל שלפיו עובד ביה"ס של ילדכם. למודל יש השלכות משמעותיות על התכנים הנלמדים ועל הכלים הנרכשים לאורך הדרך. כמו כן, מודלים שונים מאפשרים עצמאות מסוימת לצוותי ההוראה. עצמאות היא טובה כאשר הצוותים יודעים לנצל ולמצות את תוכנית הלימוד.

הספר יצא לאור בשנת 2016, חרף התנגדות עזה של אנשי חינוך מקצועיים ומנוסים וכן אקדמאים שעוסקים בתחום. המאבק פעל במספר מישורים – שיחות אין סופיות עם גורמי המקצוע האמונים על כתיבת הספר, שיחות בוועדת החינוך ועם שר החינוך באופן אישי, מאבק תקשורתי אינטנסיבי ואף בג"ץ כנגד משרד החינוך. במקביל, שלוש מכותבות הספר הסירו את חתימתן מהספר במחאה על דרך העבודה והתכנים שהוכנסו לו. למרות ההתנגדות הגורפת של אנשי מקצוע, הספר יצא. אולם ההישג המשמעותי ביותר היה העלאת המודעות הציבורית לבעייתיות שבספר ובכך נוצר מהלך שבעקבותיו אנשי חינוך רבים נמנעו מלהשתמש בספר.

חשוב לציין כי יש קונצנזוס רחב בקרב אנשי המקצוע שבאמת צריך היה לחדש את ספר האזרחות הישן. אך לא לילד הזה פיללנו. הספר הוא המגש עליו מוגשת ההפיכה המשטרית. כמו כן, באופן מתוחכם וחכם ביותר, הוכנסו לספר עמדות קיצוניות שאינן עומדות בתוך הגבולות של השיח הדמוקרטי (גבולות הפלורליזם הסביר), כגון אמירות שחלקן נועדו לגרום לפירוק המבנה הדמוקרטי של המדינה ואחרות נועדו לפרק את המרקם החברתי העדין של ישראל.

 

מהן הבעיות העיקריות של הספר?

​

א.נשי מקצוע האזרחות וחוקרים מובילים בתחום (ראו מקורות למטה) טוענים כי הספר מוביל מגמה של פיחות ברעיון הדמוקרטיה הליברלית. כמו כן, הוא מוביל את התלמידים באופן מובהק לתפיסה שגויה של "דמוקרטיה במובנה הצר והפורמלי" ולא כ"השקפת עולם רחבה וליברלית". למשל, עקרונות דמוקרטיים רבים מוגדרים כהמלצה בלבד.

בנוסף, הוא נותן לגיטימציה לגישות לאומיות ולאומניות שעל פיהן ערך השוויון הוא המלצה בלבד. הספר מכיל הטעיות נוספות המובילות את התלמידים להסיק מסקנות שגויות אודות אופייה של הדמוקרטיה הליברלית. כל זה נעשה בתחכום רב ובמצג שווא של איזון בין דעות שונות. תקראו בעצמכם (קישור לספר בסוף הקובץ) ותגלו שבקריאה ראשונית של הספר לא תמיד מורגשת ההטעיה.

​

בין היתר, הספר כולל אמירות וציטוטים חמורים, המכשירים באופן ברור את רעיונות ההפיכה המשטרית, שוללים את הלגיטימציה של בתי המשפט לבקר את החלטות הממשלה ואף מציגים אותם כמי שפועלים בניגוד לרצון העם ואף לביטחון המדינה. תפיסות שאינן דמוקרטיות מוצגות כחלק מסופרמרקט הרעיונות הדמוקרטי, באופן מניפולטיבי.

 

לדוגמה:

​

* "כאשר בית משפט נותן צו בנושא מדיני, בטחוני או כלכלי כללי – הוא אינו נושא באחריות להשלכות הרוחב של החלטתו... מן הראוי להותיר את קבלת ההחלטות בעניינים אלה בידי הרשויות הפוליטיות" (עמ' 413)

​

* "הרשות המחוקקת צריכה להיות החזקה ביותר במדינה דמוקרטית... בית המשפט כופה למעשה נורמות ופרשנות של ערכים, המשקפות את תפיסת עולמו ולא את התפיסות הרווחות בעם. בייחוד נכונים הדברים כשמדובר בחברה הישראלית.... יש הטוענים טענה זו גם ביחס לאקטיביזם השיפוטי, שבמסגרתו מבטל בית משפט החלטות מדיניות של הממשלה". (עמ' 414)

​

* "בית המשפט מקדם ערכים כמו זכויות האדם. הדבר עלול לפגוע באינטרסים של כלל הציבור ואולי אף בביטחון המדינה" (עמ' 414)

 

הזדעזעתם? גם אנחנו. אז מה ניתן לעשות?

ראשית יש להבין כי אין חובת שימוש בספר. כלומר, אין אף חוק או הנחיה המחייבת מורים לאזרחות ללמד עם ספר. להפך, הרבה מאוד מורים מדפיסים לעצמם ולתלמידים חוברות באופן עצמאי, בהתאם להחלטות רכזי המקצוע בביה"ס. לרשותם עומד מבחר ספרי לימוד מההוצאות השונות, חלקן מאושר בידי משרד החינוך. אין באישורו של משרד החינוך להעיד על טיב הספר, לטובה או לרעה.

​

ההחלטה האם ללמד עם או בלי ספר היא של המורה בכיתה. זוהי גישה ליברלית המאפשרת למורים עצמאות בבחירת הכלים הפדגוגיים. בכל מקרה רכזי האזרחות הם אלו שמכתיבים את בחירת הספר שיהיה בשימוש (במקרה שמשתמשים).

 

האם אפשר לדרוש מביה"ס לא לחלק את הספר?

בהחלט! ניתן לפנות לביה"ס ולדרוש שלא לחלק את הספר בבית הספר ולא ללמד ממנו. מומלץ להתאגד עם הורים נוספים ולגבש קבוצת הורים רחבה ככל שניתן.

חשוב לזכור, כי צוותי החינוך בביה"ס נמצאים בסד לחצים מאוד גדול, לו אנו עדים בתקופה האחרונה. הפיקוח והנהלות בתי הספר לוחצים על צוותי החינוך שלא להביע עמדות, לשתף פעולה באופן עיוור ולציית להנחיות גם אם אינן חוקיות. מורים רבים ניצבים על סף איבוד פרנסתם עקב צעדים שנקטו (לעיתים אלו צעדים שוליים ביותר). ההפחדה הקיימת במשרד החינוך יוצאת מגבולות הסביר והחוקי. ולכן, בבואכם לפנות אל צוותי החינוך גלו רגישות ואמפתיה, נסו לגייס ולהכיל וזכרו כי מולכם אנשים שנמצאים במצב לא שגרתי באופן קיצוני. התנגחות של הורים מול מורים מחלישה את מעמד המורה. גם אם בסוף תצאו כשידכם על העליונה, זכרו כמה חשוב לשמור על מערכת יחסים נאותה מול המורה שמלווה את  ילדיכם במהלך השנה כולה.

 

בית הספר שלכם החליט שלא ללמד מהספר. מהן החלופות העומדות לרשותו?

לרשות צוות האזרחות בבית הספר עומדים מגוון כלי הוראה חלופיים לבחירתו. חשוב לאפשר לצוות מורי האזרחות לבחור את החלופה על-פי שיקול דעתם - זו המומחיות שלהם.

העצימו את המורות והמורים, הילחמו על העצמאות שלהם - זה יעזור לכם לגייס אותם למאבק. ניתן להציע להם להתייעץ עם נציגי "מאבק החינוך" – תנועת אנשי ונשות חינוך למען הדמוקרטיה, או עם צוות החינוך של התנועה הדמוקרטית האזרחית בפורום הדיונים (הפנייה בראש העמוד).

 

האם הימנעות מלימוד מהספר עלולה לפגוע בסיכויי הצלחתם של התלמידים בבחינת הבגרות, או למנוע מהם לגשת לבגרות באזרחות?

ממש לא!! משרד החינוך לא יכול למנוע מתלמיד לגשת לבגרות כי לא למד מהספר. כבר כיום ישנם בתי ספר רבים שלא עושים שימוש בספר ותלמידיהם ניגשים לבגרות כמו כולם.

עם זאת, הניגשים לבגרות נדרשים ללמוד מחוון מושגים - הנפרד מהספר (אך שואב ממנו אינפורמציה). כרגע אין חלופה למחוון זה ולכן בשלב זה מומלץ לעשות בו שימוש, תוך הגשת המידע באופן ביקורתי עד שתהיה חלופה (בתכנון).

 

הערה חשובה לסיום:

​

הדיון על הספר הוא חשוב - אך אינו חזות הכול. דברו עם ילדיכם על ביה"ס. שאלו אותם שאלות לגבי תכני הלימוד ודרכי הלימוד. חפשו אילו מיומנויות הם למדו, אילו טקסטים הם קראו, ואילו דעות נשמעו בכיתה. זכרו כי ע"פ כל חוזרי מנכ"ל ואף על פי חוק החינוך הממלכתי – למורים מותר להביע את דעתם בכיתה! אסור למורים לבצע הסתה, אמרות פוגעניות, גזעניות או שנאה, אסור להם לבייש את השלטון ומוסדותיו. אבל בהחלט מותר להם להביע דעה. שאלו את המורים האם הם מכירים את הזכותון של האגודה לזכויות האדם והאזרח? (מצורף קישור בסוף הקובץ). ודאו שהשיח בכיתה מאוזן – גם הילדים שלכם חייבים לשמוע את כלל הדעות על מנת לגבש דעה באופן עצמאי. כמו כן, הם צריכים להכיר בגבולות הפלורליזם הסביר ולראות את המורה מציבה גבולות שיח ברורים בכיתה. קראו מבחנים ועבודות של הילדים שלכם – אילו שאלות ואילו נושאים הם מרכז השיח, אילו דוגמאות באות לידי ביטוי.

הכי חשוב – האם ילדיכם אוהבים את המקצוע? האם הם יוצאים עם שאלות ומחשבות שמלוות אותם גם לאחר השיעור? האם בסוף השנה הם ירגישו שעברו תהליך התבגרות בתוך השיעורים? אילו מיומנויות הם למדו?

 

מקורות מידע אודות הספר "להיות אזרחים בישראל" 2016:

​

 

​

חוק החינוך הממלכתי תשי"ג 1953, זכויות התלמיד:

https://cms.education.gov.il/educationcms/units/zchuyot/chukimveamanot/chukim/chokchinuchmamlachti1953.htm

bottom of page