פורומים

בהצלחה!

מורות, מורים והורים – שימו לב! משרד החינוך שוב מפיץ אינדוקטרינציה במסווה של "דעות". ​ מצורפת מצגת ובה הצגה פשוטה ובהירה של ההטעיות וההטיות בתוכנית החדשה "חינוך לכל הדעות" והמסקנות מהצגה זאת לגבי החינוך וההוראה בכיתות. ​ המצגת כוללת התייחסות לכמה נושאים שבתוכנית: ​  א. הרפורמה במערכת המשפט ( התיאור של "רפורמה" הוא בתוכנית)  ב. מערך הפעילות: לכידות ואחריות בצל משבר  ג. הקיץ שהיה -מערך פעילות לשיעורי אזרחות לתחילת שנת הלימודים ​ במצגת רעיונות למחשבה על העשייה החינוכית בהקשר שמעבר להפיכה המשטרית. המצגת הוכנה על ידי הפורום להגנת הדמוקרטיה בחינוך, מיסודה של התנועה הדמוקרטית האזרחית, בהיוועצות עם פורום המרצות והמרצים למען הדמוקרטיה, ובסיוע מתנדבים ממאבק החינוך.בהצלחה לכולנו בשנת הלימודים המאתגרת הבאה.

רחל אליאור מעלה פוסט ישן שכתבה בנושא הטבלה המחזורית של יסודות הדמוקרטיה, היא נזכרה בו בעקבות תוצר חדש פתוח לשימוש נשות ואנשי החינוך והוא - פוסטר אותיות הדמוקרטיה, שהופץ לאחרונה במסגרת יוזמת ״קיר דמוקרטיה״ עבור מרחבי החינוך (בתמונה), ועדכנה אותו בעקבות שיחת זום של התנועה הדמוקרטית האזרחית והפורום להגנת הדמוקרטיה בחינוך שמייסודה. הרציונל של פוסטר ״קיר דמוקרטיה״ לכיתות, שתמונתו מופיעה למטה, הוא חלק ממודל 5 רמות שפיתחה ד״ר קרן קטקו איילי להטמעת פדגוגיה אקטיביסטית בכיתה. הרמה הראשונה היא לעצב סביבה לימודית מאפשרת אקטיביזם למעורבות אזרחית. קרדיט משותף לעיצוב והפצת ה-א"ב לדמוקרטיה הוא, בנוסף לכך, של קהילת פדגוגיה אקטיביסטית, מדרשת אדם לחינוך לדמוקרטיה ולשלום, ופורום המרצות והמרצים למשפטים למען דמוקרטיה; עיצוב: אורלי צימרמן. ולפוסט של רחל, בעקבות הדיון המאלף שהתקיים אתמול בזום התנועה הדמוקרטית האזרחית בענייני חינוך לאזרחות:   לפני כמה וכמה שנים שאלה חברת הפייסבוק שלי, ד"ר רינה ענתי, כימאית ומשפטנית וכותבת מצוינת: "מעניין אם אפשר לבנות טבלה מחזורית של יסודות הדמוקרטיה?" השבתי לה: אפשר בהחלט לבנות טבלה של יסודות הדמוקרטיה, בסדר אלפביתי: (המשך לאחר התמונה. כאן קישור לתמונה בפייסבוק)  טבלה מחזורית של יסודות הדמוקרטיה, בסדר אלפביתי: א. אדם - כל בני האדם נולדו שווים, ללא הבדל לאום, דת, גזע, מין, גיל ומגדר. על כולם זורחת אותה שמש וכולם מהלכים על פני האדמה, לא השמש ולא המים, לא האוויר ולא האדמה שייכים לבני אדם, הם של כול יצור החי על פני כדור הארץ ומין האדם בכללם. בעולם העתיק אלוהים היה הביטוי לרעיון זה ולכל רעיון מופשט מקודש על שלום וברכה, על שוויון וחירות, התלויים כולם בדעת, אמת וצדק, אחווה ואחריות, שלום וחירות, שכולם ערכים מופשטים. כל בני האדם הגרים כאזרחים או כתושבים במדינה בה נולדו, או בארץ אחרת אליה היגרו כחוק, זכאים לכל הזכויות, החירויות והאמונות לגבי עצמם כתושבים ילידים או כאזרחים ריבוניים, אולם אין להם זכות לכפות דת או אמונה על זולתם. * ב. בני אדם ובנות אנוש המתגוררים באותה כברת ארץ תחת חוק ליברלי דמוקרטי אחיד, זכאים לכל הזכויות שמדינה דמוקרטית ליברלית מעניקה לאזרחיה ולתושביה ללא שום אפליה. כל המתגוררים בגבולות השלטון הדמוקרטי-ליברלי כפופים לאותו חוק ונשפטים על פי אותו משפט. * בית דין: לא יוכר ולא יתקיים בית דין שבו יש רשות חקיקה, שיפוט וענישה רק לבני מין אחד או גזע אחד או לאום אחד על בני מין שני, גזע אחר, לאום אחר וכו'. כך למשל בית הדין הרבני שבו מכהנים רק דיינים גברים, השופטים ופוסקים רק על פי דינים והלכות שכתבו גברים בלבד לאורך אלפי שנים, בית דין שאינו מכיר בריבונותה של האישה, בזכותה להיכנס לנישואין ולצאת מהם על פי רצונה, או בזכותה של האישה להעיד בנושאים שונים ובזכותה השווה ללמוד הלכה, להיבחן , לדון, לשפוט או לפסוק, או לרשת חלק שווה בירושה, לא יוכר כערכאה שיפוטית. הדבר מתייחס לכל בתי הדין הדתיים כאחד, המפלים או משעבדים נשים ומכירים בזכות בעליהן להכותן או לעגן אותן. על נשים לסרב להישפט לפני בית דין שאינו מכיר בנשים כבני אדם שווים וריבוניים ומשאיר אותן כעגונות, יבמות או חלוצות בעל-כורחן, ואינו מתיר להן לחוקק, לשפוט ולדון בבית דין זה ולהשתתף כשוות בכל המערכת המחוללת אותו ומעניקה לו תוקף וסמכות. * ג. גזע גזע יש רק אחד: הגזע האנושי שבניו ובנותיו בני כל המינים, הנולדים בשלל צורות, צבעים, גדלים ומגדרים להורים מכל הסוגים והמינים, בני דתות, תרבויות, שפות ולאומים שונים, זכאים לשוויון ולחירות, לחופש תנועה וחירות ביטוי, באותה מידה שכל האזרחים והתושבים האחרים שומרי החוק, יושבי הארץ בה הם חיים בשלום שוויון וחירות, זכאים לה. * ד. דמוקרטיה ליברלית היא תפישת עולם המושתתת על הכרת השוויון בין בני האדם ועל הכרה בריבונותם ובחירותם; תפישה זו מושתתת על הפרדת שלוש הרשויות, על חוק שווה לכל אזרחי מדינת הלאום הריבונית, ועל הגנה על זכויות המיעוט בפני עריצות הרוב. הדמוקרטיה מיוסדת על חירות מחשבה, חופש תנועה וחירות ביטוי, על חופש התאגדות וחופש בחירה והיבחרות במסגרת החוק, על חירות ההפגנה ועל פלורליזם המעודד ריבוי דעות. עוד היא מיוסדת על סובלנות המכירה בזכות האדם האינדיבידואלי לבחור את אורחות חייו במסגרת המותר בחוק, בעוד שלאומנות מבוססת על טענת עדיפות ועליונות של עם אחד על פני עם אחר, על הסכמיות הירארכית כפויה המחזקת את האחידות של כל בני העם הכפופים לשליט ועל זכות ההתערבות של השלטון הלאומני בחיי הפרט בשם טובת הלאום והמדינה. דמוקרטיה ליברלית: צורת שלטון המבוססת על בחירת כל חברי העם וחברותיו שהגיעו לגיל שמונה-עשרה בנציגי מפלגות דמוקרטיות-ליברליות המעניקות ייצוג שווה לגברים ונשים, בני כל הדתות והלאומים, מדי פרק זמן קבוע. דמוקרטיה ליברלית מבטיחה את שמירת כל זכויות המיעוטים כתנאי להכרה בבחירת הרוב, ומחויבת למגילת היסוד של הארץ ולמגילת זכויות האדם של האו"ם ביחס לכל אזרחיה ותושביה. כל המתגוררים בדמוקרטיה ליברלית נשפטים על פי חוק אחד ומשפט זהה, אין זכויות יתר לאף אדם שהוגש נגדו כתב אישום בעמידה למשפט על פי חוק שווה ואחיד, ואין בתי משפט נפרדים לפי גזע, מין, דת, לאום, מעמד או רכוש. בעשור הרביעי של המאה ה-19 כתב אלכסיס דה טוקוויל, שהיה משפטן, היסטוריון וסופר צרפתי חד עין: ׳הדמוקרטיה כשלעצמה אינה מספיקה, משום שהיא רק מחליפה את עריצות המיעוט בעריצות הרוב׳. * דת: בעולם החופשי לכל אדם שמורה החירות הגמורה להיות בן דת כזו או אחרת, בין אם נולד אליה, בן אם בחר בה, או להיות חופשי מכל דת לפי בחירתו ושיקול דעתו ולתבוע זכות גמורה לשמירת יחס ניטראלי לדתו שלו או לדתות אחרות. הליברליזם הדמוקרטי מבוסס על הפרדת הדת מהמדינה ועל התרחקות גמורה מכל כפייה דתית. הדת, כאמונה, כקבלת עול מלכות שמים או ככפיית מצוות, שייכת למרחב הפרטי או המשפחתי הקהילתי של תחום הבחירה, אולם היא איננה מחייבת מבחינה חוקית במרחב הציבורי, ואיננה קשורה בכפייה דתית מכל סוג ואיננה תלויה במימון המדינה. * ה. הפליה: מסורת עתיקה אסורה בתכלית האיסור, המעוגנת בסדר הפטריארכלי- הירארכי המושחת והמשחית, שהעדיף בני אדם על פי מינם, גזעם, צבעם, דתם, מעמדם, רכושם ולאומיותם, והעניק להם זכויות יתר בלעדיות שנשללו מכל האחרים, מסורת משחיתה שיש להימנע ממנה בכל דרך, ולחתור לתקן אותה על ידי העמקת הגנת החוק, לצד חינוך לכבד כל אדם על פי מגילת זכויות האדם, והעמקת שוויון ההזדמנויות וחופש הבחירה. * הומניזם: הוגי ההומניזם טענו כי כל בני האדם נולדו שווים כבניֿ-חורין, ושגורל האדם ועולמו תלוי אך ורק בפעולת האדם, בתבונתו, בריבונותו על חייו, ברצונו, באחריותו, במצפונו, במוסריותו ובבחירתו המושכלת כאדם נבון, משכיל, בןֿ-חורין ושווה זכויות, הנוהג מרצונו החופשי על פי שכלו ומוסריותו בתבונה ובאחריות בסביבתו, בבריאותו, במשפחתו, בקהילתו, בעמו ובתרבותו. עוד טענו כי גורל האדם איננו תלוי בצו אלוהי או בכפייה דתית, בעדיפות שמימית או בחוק מעמדי מפלה, בבחירת יחידי סגולה, בשליטה כוחנית של בעלי זכויותֿ-יתר או בדין דתי מבדל. תפישה זו מושתתת על תביעת הכרה בריבונותו של כל אדם ובכבוד לכל אדם, באותה מידה של הכרה, ריבונות וכבוד שאדם תובע לעצמו – שהחליפה את התפישה ההיסטורית של זכויותֿ-יתר מתוקף חסד אלוהי או בחירה אלוהית, להן זכאים בני עם מסוים או מעמד מסוים, סגולה מסוימת, רכוש מסוים, גזע אחד ולא אחר, או מין אחד ולא משנהו. * ו: "ואהבת לרעך כמוך" מהמשפטים האידיאליסטיים הגדולים בתולדות האדם הסוללים את הדרך לשוויון, שפירושו המשלים בדברי חכמים הוא כלל היסוד: ׳את השנוא עליך אל תעשה לחברך'. שני הכללים מותנים בוויתור מוחלט על האשליה הטרגית של עדיפות מהותית של עם אחד על פני משנהו, או של גזע אחד על פני גזע אחר, או של מין אחד על פני מין שני. * ז. זהות: ההגדרה שאדם בוחר לו בבחירה חופשית בעשור השני לחייו בתשובה לשאלה 'מי זה?' שהוא מפנה לעצמו או לזולתו. המילה זהות נגזרת מהשאלה 'מי זה או מה זה?. הגדרת זהותו של אדם היא רב-ממשית, היא חלה ביחס לזהותו המגדרית, התרבותית, הלאומית, הלשונית, המינית או הדתית. זהות תלויה תמיד בסביבת הגידול ובבית ההורים, ותלויה בזיכרון, בשפה, בתרבות, בלאום ובדת, בחלקם או בכולם. החירות לבחור מתוכם בחירה מושכלת מותנית בהתוודעות לתוכנם ולמשמעותם, וככל שההשכלה רחבה יותר והדעת פתוחה לרב הקוליות האנושית, כך הבחירה מושכלת יותר. * *זכויות האדם. זכויות אדם – זכויות "טבעיות" *הזכות לחיים`; הזכות לביטחון אישי; הזכות לכבוד; הזכות לפרטיות; הזכות לשם טוב; הזכות לשוויון; הזכות לחירות; הזכות לקניין; הזכות להליך משפטי הוגן. זכויות האזרח במדינה דמוקרטית: הזכות לחופש הדעה והביטוי; הזכות לחופש הדת והמצפון; הזכות לבחור ולהיבחר; הזכות לחופש ההתארגנות ; הזכות לחופש התנועה. * זכויות חברתיות א. זכויות הקשורות לתחום התעסוקה 1) הזכות לעבוד 2) הזכות לתנאי עבודה צודקים 3) הזכות להתאגד באיגודים מקצועיים 4) זכות השביתה ב. זכויות המאפשרות רמת חיים נאותה 1) הזכות לביטחון סוציאלי (כגון במקרים של אבדן כושר עבודה, פיטורים, זקנה וכד). 2) הזכות לרמת חיים נאותה (מזון, לבוש, דיור) 3) . הזכות לבריאות ד. זכויות הנוגעות להתפתחות רוחנית ותרבותית של האדם 1) הזכות לחינוך: 2) הזכות להשתתף בחיי תרבות וליהנות מקדמה מדעית. [רשימת הזכויות על פי הספר: ערכים ואזרחים -אזרחות בלמידה פעילה בעריכת הרב ד"ר נפתלי רוטנברג]. * ח: חירות  חירות היא ערך היסוד המקודש כזכות מולדת של כל בני האדם, שאין לסייגה בשום סייגים ואין לשלול אותה, מלבד בארבעה מקרים: במקרה של עבריין מורשע מכל מין, לאום, דת ושפה, הפוגע בזולתו במזיד, נאשם כחוק, נכלא אחרי משפט הוגן, על פי חוק דמוקרטי-ליברלי שוויוני; במקרה של מלחמת התקפה על המדינה, המחייבת גיוס כללי של כל האזרחים הכשירים שהוכשרו בשירות צבאי כחוק, לפי מצב חירום בעת פלישה, או במקרה של אסון טבע המחייב היערכות ציבורית מגויסת על פי מצב חירום, הכוללת את גיוסו הארעי של כל הציבור הכשיר לפי הצורך, במקרה של אבדן שפיות, אבדן שליטה עצמית בגוף או בנפש, או אבדן קוגניטיבי במחלות שיטיון, במצבים המחייבים אשפוז או סיעוד אחרי שיקול דעת רפואי וסוציאלי. החירות קודמת לשוויון, משום שבהיעדרה לא ייתכן שוויון בין מי שאינם בניֿ-חורין. החירות כוללת חופש בחירה, חופש הצבעה, חירות ביטוי, חופש תנועה, חופש עיסוק, חירות מדעית, חופש מחקר וחופש יצירה וחירות הפגנה. * ח. חוק: הגבולות בין אסור מותר ומחייב. מקור החוק ומטרותיו השתנו מאד במהלך ההיסטוריה, בעבר מקור החוק היה אלוהי ומטרתו היתה לשרת את המלוכה, הכנסייה והאצולה. מאז המאה ה-18 החוק הפך לביטוי ההבחנה האנושית, לא האלוהית, ומטרתו היא לשרת את כלל הציבור ולא רק מעמדות נבחרים. חוקה: ערכי היסוד שחברה בוחרת ומעניקה להם מעמד ייחודי או הערכים אותם היא רואה כמייחדים את דמותה, ומבטאים את האידיאלים האוניברסליים והפרטיקולריים שלה. * חסינות: מוסד חוקתי חשוב המוענק לחברי פרלמנטים ברחבי העולם כדי שיוכלו להתבטא בחופשיות בתוך הפרלמנט או במסגרת מילוי תפקידם, בכל נושא רלבנטי לדיון, לפי מיטב שיקול דעתם, בלא שתהא מוטלת עליהם אימה, ענישה, קנס, איום או עלבון. החסינות איננה מעניקה הגנה מעמידה לדין על מעשים פליליים. כל אדם שהוגש נגדו כתב אישום פלילי חייב בעמידה לדין ככל אזרח אחר. * ט. טובת הציבור: כל פעולה ממשלתית תיעשה בשקיפות מרבית למען טובת הציבור כולו, ולא לטובת פלח אחד ממנו הזוכה להעדפה מטעמי דת, כוחנות, אלימות, איום או לאומנות. י: 'יהי כבוד חברך חביב עליך ככבודך'. כל אזרח מאזרחי המדינה זכאי לכבוד, חירות ושוויון, לאחווה ולחופש תנועה וחירות ביטוי, למשפט אחיד, לחוק אחיד ולצדק אחיד, ליחס בהוגן, להכרה בייחודו האנושי החד-פעמי, להזדמנות שווה בלימודים, בעבודה על פי כישרון, עניין ויכולת, ולסיוע בהשגת תנאי הסף הנדרשים להקמת משפחה, ולהשגת דיור ופרנסה, ולסיוע בכל תחום שהמדינה מייחסת לו ערך וחשיבות כגון חינוך, בריאות ורווחה. בכל מקום שהמדינה גוזלת מאזרחיה אחת מזכויות יסוד אלה, היא מכרסמת בדמוקרטיה. בכל מקום שמדינה מנהלת כיבוש ודיכוי או ממשל צבאי היא גודעת את הדמוקרטיה הליברלית שנשבעה לה אמונים. * כ: כבוד האדם.  מגילת זכויות האדם של האו"ם קבעה את ערכו המוסרי השווה של כל אדם, את כבודו הסגולי וכבודו האנושי האסור בכל פגיעה. המשפטנית הפמיניסטית, ד"ר אורית קמיר, ניתחה את הערך העברי "כבוד", הקשור לחוק כבוד האדם וחירותו, בהקשרו הישראלי והראתה כי הוא מכיל ארבעה ערכים נבדלים ומובחנים זה מזה: "הדרתֿ-כבוד" (honor), "כבוד סגולי" (dignity), "כבוד מחיה" (respect) ו"הילת כבוד" (glory). המדינה חייבת להגן על כבוד האדם של כל אזרחיה ותושביה, המותנה בשוויון, חירות, נגישות ואחווה. ממילא עליה לבטל כל חוק, דין ותקנה הפוגעים בכבוד האדם של נשים וגברים בני זהויות ולאומים שונים החיים בה כאזרחים וכתושבים. * ל. לאום. מכלול הערכים, הזיכרונות והזיקות, המאפיינים עם מסוים שיש לו עבר משותף ועתיד משותף, ויש לו שפה משלו, היסטוריה משלו, תרבות משלו, דת משלו, עולם ערכים משלו, קהילת זיכרון משלו, נורמות משלו, לבוש משלו וארץ משלו. במדינה אחת יכולים לשכון בתנאי שלום, במתיחות או בתנאי מאבק, לאומים שונים שיש להם תביעות היסטוריות שונות ומנוגדות, המתייחסות לכברת ארץ אחת, ויש להם דתות שונות, קהילות זיכרון שונות, מנהגים שונים ותרבויות שונות. כך למשל הלאום הבסקי, המדבר בניב הבסקי, הלאום הקטלני המדבר קטלנית והלאום של בני גליסיה המדברים גאלייגו, חיים ביחד בחצי האי האיברי בממלכת ספרד. הלאום האירי, הסקוטי, הוולשי והאנגלי, החולקים דתות שונות ושפות שונות, חיים ביחד בבריטניה. * לימוד. כל אזרח במדינה זכאי ללימוד חינם מהפעוטון ועד האוניברסיטה, מגן הילדים ועד הטכניון, בית הספר לאומנות או הקונסרבטוריון בכל גיל ובכל מקום שהוא רוצה בכך. הלימוד הוא זכות גדולה ומעבר לחינוך חובה הוא מתת שעל המדינה להעניק לאזרחיה ותושביה. חובת המדינה להשקיע השקעה מרבית בהכשרת עובדות ועובדי חינוך והוראה בכל הגילים ולתגמל אותן ואותם במשכורות גבוהות, כי אין אף השקעה טובה יותר למדינה מאשר אזרחים משכילים ורחבי אופקים. ל: ליברליזם. עניינו של הליברליזם הוא הגנה על אנשים שזכויותיהם מופרות, חירותם נשללת וכבודם נפגע. מהותו היא הבטחת חירותו של כל אדם וזכותו לשוויון, כבוד ואחווה, לצד אכפתיות עקבית, נאבקת ובלתי מתפשרת הנוגעת לסבלם של אנשים ולגורלם של בני אדם. הליברליזם מאמין במחויבות פוליטית להגן עליהם ולהיאבק על זכותם לחירות מכל שעבוד ודיכוי, השפלה, כיבוש או אפליה. * מ: מדינה ליברלית דמוקרטית מדינה נגזרת מלשון דין. דין הוא המילה העברית העתיקה לחוק ומשפט. מדינה ליברלית דמוקרטית היא אך ורק מדינה המבטיחה משפט שווה והוגן לכל אדם החי כאזרח או כתושב בארץ דמוקרטית ליברלית, על פי מערכת חוקית אחת ויחידה הכפופה לשיפוט אנושי ולביקורת אנושית, החלה בשווה על כל האזרחים והתושבים. הגנה מופלגת על זכויות המיעוטים העלולים להיפגע מדעת הרוב, בשם זכויות האדם האוניברסליות. * נ: נוסח קצר של הערכים המתנים את הדמוקרטיה הליברלית: דעת, אמת וצדק, שוויון, שלום, אחווה, אחריות וחירות, כבוד האדם, חוק אחד, צדק אחד ומשפט אחד לכל, חירות מכל כפייה דתית או חוק דתי, הכרה בהכרח להילחם בכל עוולה והגנה על זכויות האדם והאזרח של המיעוטים והמוחלשים במשטר פרלמנטרי שיש בו בחירות חופשיות ושוות על פי חוק לכל אזרחי הארץ ויש בו הפרדה לשלוש רשויות ( ראו למטה באות ש) . * ס: סובלנות. טיפוח ההבנה שאין לאף אדם מונופול על האמת, שלכל אדם זכות מלאה לנהל את חייו כרצונו במסגרת החוק הדמוקרטי ליברלי המקובל המבטיח שאף אדם אינו פוגע בזולתו, ובמסגרת חופש הבחירה והפרדת הדת מהמדינה, המבטיחה חופש דת או חופש מדת, בעולם שאינו מכיר בעליונות מהותית של שום דת, או בכפיפות מחייבת של שום חוק דתי. סובלנות רב-תרבותית המבטיחה שלכל מיעוט עומדת הזכות לנסות ולהכליל את ערכיו ועדיפויותיו במסגרת הנורמה, באמצעות שכנוע בכל מדיום וחינוך במסגרות שונות. קשב וכבוד לצורות חיים שונות של יחידים וקהילות שונות, של דתות ואמונות שונות. * ע:ערבות הדדית, מדינה היא ארגון אזרחי אנושי שתכליתו להיטיב במידה שווה לכל האזרחים ללא הבדלי דת, לאום, מין או מגדר, וחובתו להיטיב ביתר שאת לכל אדם מכל מין ומגדר, מכל גיל וגזע, שנמנע ממנו בשל ביש מזל או אסון, הסתבכות בלידה, או בשל נכות, תאונה, מחלה בגוף ובנפש, מום או פגם מלידה, מחלה או פגיעה במלחמה או בתאונה, בשריפה או בטביעה, בשל תשישות או בשל גיל קשיש, שיטיון או שיתוק או כל דבר אחר המונע מכל אדם בכל גיל ללמוד ולעבוד ולהתפרנס ולנהל חיים עצמאיים רגילים, שבהם שמורות לו כל החירויות והזכויות כדי שיוכל לנהל את חייו כרצונו. כל אדם בכל גיל, בכל מקום ובכל רגע עלול למצוא עצמו באופן בלתי צפוי, בכורח הנסיבות או יד המקרה, בשל תאונה, מחלה או אסון, אונס או התעללות, משתייך לאחת מקטגוריות אלה כתוצאה מהתקפה בידי אדם או בידי כוחות הטבע, כתוצאה מנפילה או חבלה, משרפה או מטביעה, מתאונה, מחלה, לידה, טרור או מלחמה, אסון טבע או מגפה, וחובה על המדינה, הנשענת על גביית מסים מאזרחיה ותושביה, לסייע ביד נדיבה וברצון טוב לכל נזקק ולכל אדם מוגבל בכל מגבלה מהותית המעיבה על חייו וריבונותו, לשלב כל אדם הרוצה בכך ויכול להשתתף, בכל מעגלי העבודה והחברה. * פ: פתיחות: "בחברה הפתוחה אין לאף אדם, גוף, או ארגון, מונופול על האמת". אמר ברוב תבונה הפילוסוף קארל פופר. * פלורליזם: עניינו בהכרה בחשיבות העקרונית של ריבוי דעות והשקפות, תרבויות, נורמות ואורחות חיים שבני האדם רשאים לבחור בהם, כל עוד אין בהם נזק לזולת במזיד וכל השותפים בהם עושים זאת רק מבחירה או מרצון. פלורליזם מייצג הכרה בריבוי דעות והשקפות ומגוון אורחות החיים האנושיים כערך בפני עצמו ולא רק כמצב נתון. ברוב התחומים בחיי אנוש, שאין בהם רשעות ונישול, התעמרות, התעללות, התאכזרות, טירוף, אונס, שחיתות, הסתה, כיבוש ודיכוי, גזל וניצול הזולת, אין אף פעם רק אמת אחת ורק דרך נכונה אחת. כל פעולה שאין בה פגיעה בזולת, שלילת שוויונו, חירותו וכבודו, היא לגיטימית אם איננה אסורה במפורש בחוק. יש חשיבות רבה בגיוון ובריבוי האנושי ובחופש הבחירה האנושי ואין לאף אדם זכות לכפות על רעהו דתות, אמונות, מנהגים ואורחות חיים בכוח הזרוע, בכוח האיום, התיוג, החרם או בכוחם של לחצים וסחטנות. * *פציפיזם. פציפיזם היא עמדה המתנגדת לסדר הפטריארכלי-קולוניאלי המעלה על נס כיבוש ודיכוי והתפשטות גאוגרפית של עם אחד על חשבון עם אחר, ומעלה על נס גבורה וגיבורי מלחמה וגברים אלימים היוצאים לכבוש, להתגבר ולדכא, להשפיל, להפלות ולהכניע את זולתם. הפציפיזם כולל התנגדות לכל מיליטריזם, ללאומנות, לגזענות, לעליונות ולהתנשאות ולנכונות של בני האדם המצייתים לסמכות ללא כל שיקול דעת או אחריות מוסרית, לצאת ולהילחם באחיהם מעבר לגבול ולהרוג בהם בשל אמונות הבל או רעיונות חסרי שחר, בשל אידיאולוגיות טוטליטריות או או בשל קנאות דתית, בשל חמדנות של משאבים גאולוגיים או גאוגרפיים, ובשל שחיתות, מרמה והפרת אמונים, שוחד, כבוד, שררה, כיבוש, דיכוי, נישול וממון. * צ: 'צדק צדק תרדוף'. צדק אחיד לכל אדם, שמשמעו שוויון בפני החוק האחיד החל בשווה על כולם, שוויון מוסרי של כל אדם והעדר עליונות או עדיפות או אפליה לאף אדם או מגזר, הוא יסוד מוסד של המשפט היהודי מראשיתו. כלל מקודש זה אמנם לא כלל נשים משעה שנאמר הפסוק הטראגי 'והוא ימשול בך' וגם לא כלל עבדים בעולם המקראי, שהיו כפופים ומשועבדים לחוקי עבדים, אבל העיקרון הוא עיקרון יסוד נכון בתכלית, ועניינו להבטיח שלא יהיו מקופחים במזיד בידי בעלי הכוח ולא יהיו מופלים במזיד בידי בעלי הזרוע, או נדכאים ונכבשים בידי המשטר וייצוגיו ברשות המחוקקת וברשות השופטת, ולא יהיו אנשים הנמצאים מעל לחוק או מתחת לחוק או פטורים מהעמדה לדין, במקרה הצורך של חשד ואשמה, משום סיבה. * ק: קורת גג. מדינה דמוקרטית ליברלית מחויבת לסייע לכל אזרחיה להשיג מקום מגורים במחיר סביר או בהלוואה ארוכת טווח, ובתנאים מיטביים, ולהקצות משאבים מיוחדים לדיור הולם לכל אדם שנמנע ממנו לעבוד ולהתפרנס בשל נכות, ליקוי, מגבלה, מחלה או תאונה. * ר: רווחה, מדינת רווחה היוזמת את השקעת משאבי המדינה בשיפור חיי כל האזרחים על פי הקצאה שווה לאזורי המגורים השונים בכל הנוגע לחינוך, רווחה, סעד, רפואה ובריאות. רווחה כוללת הקצאת יתר מושכלת לכל מי שנמנע ממנו בשל מגבלות, ליקויים ומחלות, תאונות ופגעים, מלחמות ואסונות, או משברים היסטוריים ללמוד, לעבוד ולהשתכר למחייתו. * ריבונות: בדמוקרטיה העם הוא הריבון השולח את נציגיו הנבחרים בבחירות כלליות, חופשיות, פתוחות ושוות, לממש ריבונות זו, הכוללת את הזכות לחוקק ולמשול על פי החוק, לפרק זמן קבוע ומוגבל בחוק, וכוללת את הזכות להעניש וליטול את חירותו של אדם שעבר על החוק. ריבונות משמעה היא זכות יתר בלעדית להפעיל כוח, המסורה בידי השלטון הנבחר מטעם העם. שלטון הכולל עבריינים מורשעים, חשודים בפלילים או נאשמים בפלילים או שלטון מפלג ומסית, מנצל, מדכא, מתעלל, מתאכזר, מפלה ומשפיל, מאבד את הלגיטימיות להפעלת כוחה של הריבונות ומאבד על נקלה את נאמנותו של ציבור הבוחרים שהפקיד בידו את הריבונות. * ש: שוויון זכויות לכל האזרחים והתושבים ללא הבדל דת, לאום, גזע ומין, גיל ומגדר, בשל העובדה שכל אדם שלא הורשע בדין או הורשע בפלילים, נהנה משוויון ערך מוסרי, הוא בסיס המדינה הדמוקרטית-ליברלית הומניסטית, שאסור להפר אותו על ידי משטר צבאי, כיבוש, דיכוי, מחסום או אפליה. * שלום, האידיאל הנבואי של 'וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.', הוא הדרך המיטבית לפתור סכסוכים מכל סוג, הוא המצב המאפשר ביטחון, רווחה, ברכה ושגשוג, והיחס היחיד המוכר בין דמוקרטיות ליברליות המחויבות לזכויות האדם. מעולם לא פרצה מלחמה בין שתי דמוקרטיות ליברליות.! בדמוקרטיה ליברלית, שלום כערך מוגן, הנובע משיח אנושי המכיר בכבוד האדם ובזכותו לחיי רווחה שלום וביטחון בשם קדושת חיי אדם, ערך החותר לשלום מנקודת מוצא של חירות, כבוד האדם וערך השוויון, נחשב כדרך הבלעדית לפתרון מחלוקות וסכסוכים, הן פנימיים והן בין לאומיים. * שלוש הרשויות שלוש הרשויות במשטר הדמוקרטי - פרלמנטרי במדינת ישראל: רשות מחוקקת - הכנסת (שסמכויותיה מוגדרות בחוק יסוד: הכנסת). רשות מבצעת - הממשלה (שסמכויותיה מוגדרות בחוק יסוד: הממשלה). רשות שופטת - מערכת בתי המשפט (שסמכויותיה מוגדרות בחוק יסוד: השפיטה). לכל אחת משלוש הרשויות נתונות סמכויות שונות ושלושתן מאזנות ובולמות האחת את רעותה. בכל אחת מרשויות אלה אמורים לפעול אך ורק אנשים ונשים שזכו לאמון הציבור ושלא הואשמו בפלילים או הורשעו בפלילים בעשורים האחרונים נוספה גם הרשות המבקרת * ת: תרבות: חופש התרבות וחופש היצירה, כמו חופש הביטוי, חופש הלימוד והחקירה וחופש האמנות, הספרות והשירה, לשם הרחבת מושגי האמת והידע, המדע והחקירה, ולשם אישוש הדעת, האמת והצדק, הם מאבני היסוד של הדמוקרטיה הליברלית ההומניסטית, הנותנת אמון בשכלו ותבונתו של כל אדם, ומאמינה ברצונו החופשי, בסקרנותו וברצונו להרחיב דעת ולרכוש מיומנויות חדשות, משום שכל אלה נמנים עם הערכים המיטיבים עם הפרט ועם הקהילה. המדינה הדמוקרטית ליברלית הומניסטית, חייבת להשקיע בטיפוח ההשכלה, התרבות, הלשון, השפה והספרייה, בעידוד היצירה, המחקר, המדע, האמנות וההוראה, ובקידום המחשבה המופשטת במדעי הרוח, והמחשבה החוקרת במדעי הטבע והמחשבה היוצרת באמנות ובטכנולוגיה, והמחשבה הביקורתית בתחומי הלימוד, ההוראה, ההיסטוריה, הפילוסופיה, החוק, המשפט והמוסר, חלק ניכר ממשאביה לטובת כל אזרחיה.