היום שאחרי: המשבר הכלכלי יהפוך לקיומי

ללא שינוי שלטוני תאבד התשתית הדמוקרטית שלנו והציבור החזק יעזוב. משם רק נידרדר

היום שאחרי – כלכלה

צפו לעזיבה המונית

התסריט הסביר: ההשקעה הזרה תפחת במהירות, האוכלוסייה החזקה כלכלית תעזוב, התוצר לנפש יירד וישראל תידרדר למקום 65 בדירוג העולמי, לצד ארגנטינה ומלזיה

פרופ' ערן ישיב

ישראל צועדת למשבר כלכלי. השאלה היחידה היא אם הוא יהיה קצר וקטן, או ארוך וממושך. ב-75 שנותיה הראשונות היתה בישראל צמיחה כלכלית, שהעלתה אותה ממצב של מדינה ענייה יחסית למדינה הנמצאת בעשיריה השנייה בעולם בדירוג לפי תוצר לנפש.

אך בשנת 2023 פרצו בישראל שני משברים חמורים, המובילים לתמורות פוליטיות וכלכליות משמעותיות. שניהם התחוללו כתוצאה של חבירת הפופוליסט, בנימין נתניהו, לכוחות הימין הקיצוני-דתי ולחרדים. האחד כלל ניסיון לשינוי חוקים וסדרי ממשל על-ידי ממשלת נתניהו, שנתקל במחאה רחבה וחריפה, בעיקר עקב הניסיון, שנעשה בבוטות ובמהירות, לחולל שינויים בכיוון לא דמוקרטי. תוכניות משמעותיות נבלמו אמנם על-ידי המחאה הציבורית ועל-ידי בית-המשפט העליון, אך עצם ניסיון השינוי הביא לירידה בהשקעות, במיוחד בהיי-טק.  

המשבר השני החל כטבח ביישובי הדרום על-ידי אלפי אנשי ארגון הטרור חמאס. אירועי ה-7 באוקטובר הובילו למלחמה בין ישראל לעזה, הטומנת בחובה סכנת התפשטות לזירות נוספות, לבנון והגדה המערבית, ולמעורבות איראנית גוברת. נזקיה הישירים הם ירידת תוצר (שהיתה חריפה, כמעט 20% במונחים שנתיים, ברבעון הרביעי של 2023), הוצאת עובדים ממעגל העבודה עקב מילואים או עקירתם מבתיהם, עצירת התיירות, הגדלה מאסיבית בהוצאות הביטחון, ועוד.  

ניכר גם, כי בנוסף לכול, לא פתרה הממשלה את התנגדות החרדים לגיוס לצבא ולחלוקת הנטל, בפרט כיוון שנותרו חלק חיוני בקואליציה הממשלתית. 

"העזיבה יכולה להימשך שנים רבות ותכלול

את סקטור ההיי-טק ובעקבותיו רופאים, אנשי

אקדמיה, בעלי מקצועות חופשיים, ואף אנשי

צבא, בעיקר מחילות האוויר והמודיעין"

תסריט של משבר קטן וקצר יתרחש במידה שהמלחמה לא תתרחב, יושג הסדר כלשהו, ולא יימשכו התהליכים הפוליטיים שבבסיס המשבר הראשון. במקרה זה, יהיו הנזקים "רק" כאמור לעיל. 

לצערי, סביר יותר תסריט אחר: עם אובדן התשתית הדמוקרטית, עם משבר כלכלי, ועם אי-ודאות גוברת, תתגבר מאוד עזיבה של אוכלוסייה חזקה כלכלית. עזיבה זו יכולה להימשך שנים רבות (למשל 20 שנה), והיא תכלול את סקטור ההיי-טק, ובעקבותיו רופאים, אנשי אקדמיה, בעלי מקצועות חופשיים, ואף אנשי צבא, בעיקר מחילות האוויר והמודיעין. העוזבים יעברו בחלקם לארה"ב, בחלקם לארצות אחרות דוברות אנגלית (קנדה, בריטניה, אוסטרליה, וניו-זילנד), ובחלקם למדינות בדרום אירופה, כגון: יוון, ספרד, ופורטוגל.

עזיבה זו תביא לשינויים דרמטיים. להערכתי, ישתנו סדרי המשטר, שיהפוך תיאוקרטי וסמכותני. בין היתר, תיאסר פעילותה של התנועה הדמוקרטית, המארחת בלוג זה. 

ההשקעה הזרה תפחת במהירות. העזיבה של החלק החזק כלכלית באוכלוסייה והפסקת ההשקעות יביאו  לירידה ברמת התוצר לנפש. זאת, כיוון שהגידול בתוצר עצמו יואט מאוד ואילו האוכלוסייה תמשיך לגדול - למרות העזיבה, עקב שיעור הילודה הגבוה של האוכלוסיות הנותרות. ישראל תרד למקום ה-65 בעולם בדירוג, לצד מדינות כמו ארגנטינה ומלזיה, עם צפי להמשך הירידה.

פתרון לבעיות הכלכליות באמצעי מדיניות ייתכן במשבר הראשון, הקטן. עיקרו: הקצאת תקציבים מושכלת ושיתוף החרדים בנטל השירות והעבודה. אך התסריט השני יימנע רק על-ידי שינוי פוליטי משמעותי ביותר. אחרת, ישראל תהפוך למדינה לא דמוקרטית ולא ליברלית, מדינה של יהדות רדיקלית,  המקדמת ערכים תיאוקרטיים וסמכותניים.  

*ערן ישיב הוא פרופ' לכלכלה באוניברסיטת ת"א, לשעבר ראש התוכנית לכלכלה ולביטחון לאומי במכון למחקרי ביטחון לאומי  INSS

היום שאחרי – כלכלה

4 צעדים דחופים להצלת הכלכלה

להחליף את ההנהגה, להכריע בהקדם את המלחמה, לבנות מחדש את תקציב 2024 ולהפסיק לממן את החרדים ואת ההתנחלויות. ישראל אינה יכולה עוד

ד"ר עופר קורנפלד

חמישה ימים אחרי ה-7.10 יצא פורום הכלכלנים במכתב לממשלה על הצעדים שנדרשו בדחיפות: חבילת סיוע לתושבי הדרום (הצפון עוד טרם פונה), ביטול של הכספים הקואליציוניים בתקציב 2023 ובנייה של תקציב 2024, כך שיענה על המצב האסטרטגי החדש. 

דבר מאלה לא קרה. תקציב 2024 המחודש הוא תקציב מחורר, שבנוי על הוצאות תקציביות מגזריות, ואין איש שמאמין שהממשלה תעמוד ביעד הגירעון שקבעה. הכלכלה הישראלית במצב חירום ושר האוצר הוא הגרוע ביותר אי-פעם (וכבר היו לנו גרועים ממש).

כיוון שכך, המעשה הכלכלי ההכרחי והראשון במעלה הוא החלפת הממשלה. אין זה מקרה שהחבורה הכושלת הנוכחית מנהלת את המדינה בשעתה הקשה ביותר. המחדל של ה-7.10 עוד ייחקר, אבל ההתמוטטות הכללית שאנחנו מצויים בה החל מה-8.10 לא תיעצר בלי להחליף את ההנהגה. הממשלה מתנהלת בשעת החירום בצירוף מסוכן של ראש ממשלה רדוף וציני, השקפה משיחית דתית ופוליטיקאים סקטוריאליים, שעסוקים בעיקר בעצמם. ישראל איננה יכולה להרשות לעצמה את הממשלה הזו.

"לפי הערכה שמרנית של בנק ישראל, ללא 

מלחמה בצפון תגיע עלות המלחמה ל-210 מיליארד

ואובדן ההכנסות ממיסים יהיה כ-40 מיליארד.

פי עשר מעלותה של מלחמת לבנון השנייה"

המעשה הכלכלי ההכרחי השני הוא להכריע את המלחמה בהקדם. ההערכות המעודכנות של מחלקת המחקר בבנק ישראל הן שעלות המלחמה בשנתיים הקרובות היא של כ-210 מיליארד ₪, ובנוסף צפוי לממשלה אובדן הכנסות ממיסים של 40 מיליארד ש"ח. הערכות אלה מבוססות על ההנחה השמרנית לפיה המערכה בדרום לקראת סיום ולא תתפתח מלחמה נוספת בצפון. לצורך השוואה, עלות זו היא פי עשר מעלותה של מלחמת לבנון השנייה, וכשלעצמה היא קרובה לחצי מהתקציב השנתי של שנת 2022.

המעשה הכלכלי השלישי הוא בנייה מחודשת של תקציב 2024. ישראל צריכה לנצל את החוב הנמוך יחסית שלה ולהרחיב את השקעות המדינה. מחד, צריך לחסל כליל את התקציבים הסקטוריאליים. מאידך, את התקציב החדש צריך לבסס על שלושה אדנים. השקעה בביטחון, שמיועדת להשיב לישראל את יכולת ההרתעה שאבדה לה, השקעה בתשתיות פיזיות תומכות צמיחה, והשקעה בתשתיות אנושיות.

המעשה הכלכלי הרביעי הוא שינוי כיוון אסטרטגי. ישראל אינה יכולה עוד לממן את שני פרויקטי-הדגל של הממשלה הנוכחית: החברה החרדית ופרויקט ההתנחלות. 

לגבי הפרויקט הראשון, בשל החפיפה הקיימת כיום בין האוכלוסייה העובדת לזו המשרתת בצה"ל, הגברת הנטל הישיר והעקיף אינה יכולה להימשך, ויש צורך לצמצם את הנטל על האזרחים ולפזרו על כלל האוכלוסייה. ספציפית, צריך לפעול על מנת שגם האוכלוסייה החרדית תזכה להשכלה המעודדת תעסוקה ותפעל תחת תמריצים כלכליים נכונים.

לגבי השני, המשאבים הצבאיים והכלכליים המושקעים בפרויקט ההתנחלות אינם תואמים עוד את המצב האסטרטגי החדש של ישראל. את הצבא יש לבנות כך שמשימתו העיקרית לא תהיה שיטור מתמשך, ולעבור לאסטרטגיה של צמצום החיכוך הפיזי, ולהכוונת ההשקעות הפיזיות למקומות בהם חיים רוב הישראלים.

סקרים מלמדים שרוב הציבור איבד את האמון בממשלה ובראשה. על אף שעוצמת השבר הכלכלי עדיין לא מורגשת עד תומה, וטובעת בים המשברים הביטחוניים, האינסטינקט הציבורי הבריא חש את המשבר.  הפער בין המדיניות הכלכלית-פוליטית הנוכחית למה שצריך להיעשות הוא כה גדול, שאין מנוס מהקריאה: בחירות עכשיו.

*ד"ר עופר קורנפלד הוא כלכלן, יו"ר "ישראל חופשית"